רוב הזמן אנחנו מנוהלים או על ידי הראש או על ידי הרגש. כשהראש מנהל את העניינים ההחלטות הן מאוד רציונאליות ומחושבות, והרבה פעמים הן באות על חשבון הרגש. כשהרגש מנהלת את העניינים הרבה פעמים ההתנהגות שלנו היא אימפולסיבית ורגשנית מדי ולא מתחשבת בהגיון הפשוט.


הראש והרגש גם משתנים כל הזמן בהתאם לתנאים הסביבתיים, ולתפקידים שאנחנו לוקחים על עצמינו. הם היו שונים כשהיינו ילדים, הם משתנים מרגע לרגע, וימשיכו להשתנות גם בעתיד כי הם תגובתיים ותלויי הקשר. ההשתנות המתמדת הזאת לעיתים גורמת לנו תחושה של בלבול וחוסר איזון.


חכמת המזרח מלמדת אותנו שיש בתוכנו גם מקום אחר שאפשר להתנהל מתוכו. מקום שאינו משתנה ונשאר קבוע ויציב לאורך כך חיינו – האמצע. האמצע הוא הנוכחות המתבוננת בתוכנו, זאת ששומעת את המחשבות של הראש וחווה את הרגשות שברגש אך היא לא בהזדהות איתם.

האמצע הוא נוכחות אוהבת, מאוזנת, שמחוברת לתקווה ומסוגלת להשקיף על הכל מלמעלה. ציר יציב, שאינו נסחף עם הרוח, אינו נרעד בסופות - הוא יודע שהן חולפות. הוא כמו הרקיע המתבונן בעננים ומחזיק בכוכבים. לאמצע יש אינטואיציה וידיעה שהיא מעבר למילים שיודעת להרגיע ולהגיד שהכל בסדר.

בתוך עולם שמשתנה תדיר, האמצע הוא עוגן פנימי.

כשיושבים למדיטציה לומדים להתחבר למקום המיוחד הזה.

מזמינה אתכם.